מסע לחקר זוחלים ודו-חיים בארץ גן-עדן


ציפור גן-עדן (Paradisea raggiana) Credit: Mark Harper
ציפור גן-עדן (Paradisea raggiana)
Credit: Mark Harper

פוסט אורח של הזואולוג אלכס סלבנקו

גינאה החדשה, האי השני בגודלו בעולם (אחרי גרינלנד), והאי הטרופי הגדול ביותר, היא מקום ייחודי מבחינת עולם החי שלה. לפי ההערכות, גינאה החדשה מכילה כשמונה אחוזים מכלל המגוון הביולוגי על פני כדוה"א, עם שיעור גבוה מאוד של מינים אנדמיים (לפחות 70%), אותם לא ניתן למצוא באף מקום אחר בעולם. חלק מהמינים הם ייחודיים ומפורסמים, כגון ציפורי גן העדן והסוכיים, בין השושלות העתיקות והמיוחדות של ציפורי השיר, או ארבעה מינים של קיפודני נמלים, בין יונקי הביב הבודדים שעדיין קיימים (שושלת עתיקה ומוזרה לחלוטין של יונקים מטילי ביצים). מבחינת עולם החי שלה, גינאה החדשה דומה מאוד לאוסטרליה, ורוב בעלי החיים שלה שייכים למשפחות אוסטרליות. עובדה זו לא מפתיעה בהתחשב בכך שהים הרדוד במיוחד (עומק של עד 15 מ') המפריד בין אוסטרליה וגינאה החדשה הוביל לכך שבמהלך עידני הקרח, עם ירידת פני הים, גינאה החדשה ואוסטרליה יצרו במשך תקופות זמן ארוכות גוש יבשה אחיד. עם זאת, בניגוד לאוסטרליה, גינאה החדשה היא גבוהה מאוד, ובמרכזה עובר רכס הרים המתנשא לרום של קרוב ל-4,900 מטר. לכן, למרות שבגובה הים זהו אי טרופי חם ולח, ככל שעולים בגובה ההרים הטמפרטורות צונחות ומשטרי הגשמים משתנים, ונוצר מגוון רחב של בתי גידול המאוכלסים ע"י כמות עצומה של בעלי חיים שונים ומשונים.

למרות שהציפורים והיונקים של גינאה החדשה מוכרים ברמה טובה יחסית, עדיין חסר מידע רב לגבי הזוחלים והדו-חיים, כשהערכות המומחים הן שרק כ-60% מהזוחלים ו-40% בלבד מהדו-חיים באי מוכרים למדע. במסגרת מחקר הדוקטורט שלי, שעוסק בהתאמות זוחלים לחיים בגבהים שונים מעל פני הים, היה לי המזל הגדול להצטרף לאחרונה למשלחת לפפואה גינאה החדשה (המדינה השוכנת בחציו המזרחי של האי) בארגון משותף של אוניברסיטת תל אביב ומוזיאון בישופ בהוואי. המשלחת היא חלק מעבודה של עשרות שנים של מוזיאון בישופ לתיעוד עולם החי והצומח של גינאה החדשה, וממחקר מקיף שמנסה להבין למה במקומות מסויימים בעולם (כגון גינאה החדשה) יש עושר כל כך גבוה של מיני זוחלים. מטרת המשלחת הזו הייתה לסקור את חברות הזוחלים והדו-חיים לאורך חתך גובהי בהר ויקטוריה (4,038 מטרים), בין ההרים הגבוהים בפפואה גינאה החדשה. למחקר זה היו בעצם שתי מטרות עיקריות – הראשונה, לבדוק כיצד חברות הזוחלים והדו-חיים, שהם בעלי חיים אקטותרמיים (טמפרטורת הגוף שלהם תלויה בטמפרטורת הסביבה), משתנות עם העלייה בגובה והירידה בטמפטורה הסביבתית. המטרה השנייה הייתה לנסות להבין אילו זוחלים ודו-חיים נמצאים בהר ויקטוריה ולסייע בכך למאמצים להכריז על האיזור בתור אתר בעל ערך לשימור, בעידן בו ישנם לחצי פיתוח גדולים על השטחים הטבעיים הנרחבים של פפואה גינאה החדשה בכלל, ועל הר ויקטוריה בפרט, שכן הוא שוכן קרוב יחסית לפורט מורסבי, עיר הבירה של פפואה גינאה החדשה.

צוות המחקר הורכב מד"ר אלן אליסון, אוצר האוספים במוזיאון בישופ ומוביל המשלחת, בוליסה יובה (טכנאי מהמוזיאון הלאומי של פפואה גינאה החדשה), ריוסוקה קקהאשי (סטודנט לדוקטורט מאוניברסיטת הירושימה), אוליבר טאלווין וכותב שורות אלו (סטודנטים לדוקטורט ממעבדתו של פרופסור שי מאירי, המחלקה לזואולוגיה אוניברסיטת תל אביב). במהלך הסקר, שהינו שלושה שבועות ביער הגשם למרגלות הר ויקטוריה, ובשיתוף פעולה הדוק עם הכפריים המקומיים סקרנו בשיטתיות את הזוחלים והדו-חיים בגבהים שונים, תוך כדי נסיונות (מוצלחים יותר ופחות) להישאר על הרגליים ולא להחליק וליפול. התקדמנו דרך היער עם העוזרים המקומיים וחיטטנו בכל פינה אפשרית (בין נשורת עלים, מתחת לעצים רקובים, מתחת לקליפות עצים וכו') בחיפוש אחר בעלי חיים. מהרגע הראשון ניתן היה להבחין בעושר המופלא של יער גשם. הנוף כולו מורכב עצים צפופים וגבוהים עד קצה האופק, ולא היה רגע אחד של שקט – רעשיהם של אינספור חרקים וציפורים הקיפו אותנו תמיד. ככל שעלינו בגובה, הנוף החל להשתנות בהדרגה מיער גשם המורכב מעצים גבוהים ורחבי עלים, לנוכחות מוגברת של עצים מחטניים, עצים נמוכים ופחות צפופים המכוסים בטחבים, ולבסוף, ברום של 2,800 מ', מישור רחב מחוסר עצים, המכוסה בדשא, דגניים ושרכים, כולל עצי שרכים גבוהים ומרהיבים.

במהלך הסקר לכדנו לפחות 23 מינים של זוחלים, רובם המכריע חומטים, אך גם חרדון עצום ומרשים (Papua forest dragon) ומספר נחשים (ביניהם ה-New Guinea small eyed snake, אחד הנחשים הארסיים המסוכנים באי) ולפחות 14 מינים של צפרדעים שונות, חלקם ממש מיניאטוריים (באורך של כ-10 מ"מ), ושניים מהם ייתכן והם חדשים למדע (כרגע הם נמצאים בתהליכי בדיקה ע"י ד"ר אליסון, המומחה לצפרדעי גינאה החדשה, כדי לברר האם אכן מדובר במינים חדשים). מעבר לכך, ראינו גם חמישה מיני יונקים, כאשר אחד מהם הוא קיפודן נמלים חרטומני (Zaglossus bruijni)– יונק ביב מטיל ביצים ואנדמי לגינאה החדשה. כמו כן, ראינו קרוב ל-50 מינים של עופות שונים בשלל צבעים וצורות (ציפורי גן העדן במיוחד היו מרהיבות ביופיין), ושפע עצום של חרקים שקטונתי מלזהות ולספור.

צפרדע (Cophixalus sp) מיניאטורית על שקל  צילם: אלכס סלבנקו
צפרדע (Cophixalus sp) מיניאטורית על שקל
צילם: אלכס סלבנקו

למרות המגוון המדהים של בעלי חיים שונים שמצאנו, אספנו יחסית מעט פרטים מכל מין, והמספרים היו נמוכים באופן חריג ביחס לסקרים קודמים באזורים שכנים. ככל הנראה, השפע הנמוך של בעלי החיים קשור לכך שהשנה התפתח אירוע אל ניניו, חלק ממערכת אקלימית מחזורית הקרויה (ENSO (El Niño Southern Oscillation הפועלת באוקיינוס השקט. שנות אל ניניו מאופיינות בין היתר בלחץ אוויר נמוך במערב האוקיינוס השקט, באזור של גינאה החדשה, וזה גורם לירידה בכמות הגשמים. בעקבות אירוע האל ניניו, שייתכן והוא החריף ביותר מאז שנת 1997 (מאז היו עוד ארבעה אירועים קלים יותר), גינאה החדשה חווה בצורת חריפה במיוחד. כמעט ולא ירדו גשמים באזור הר ויקטוריה מאז חודש יוני, אזור בו ממוצע המשקעים לחודש יולי בשנים רגילות עומד על קרוב ל-200 מ"מ (לצורך השוואה, זו בערך הכמות שבאר שבע מקבלת בשנה שלמה!). בעקבות הבצורת, הקרקע יבשה מאוד, וניכר כי הצמחייה סובלת מיובש, במיוחד הטחבים והשרכים. ייתכן כי הזוחלים והדו-חיים פשוט לא פעילים בתנאי יובש שכאלו, בין אם בגלל סכנת התייבשות להם עצמם (דו-חיים, למשל, רגישים מאוד לתנאי יובש) או בגלל שהבצורת גורמת למחסור במזון, החל בצמחים שבבסיס מארג המזון ביער הגשם, וכלה בחרקים מהם הזוחלים והדו-חיים ניזונים ישירות. עוד מוקדם לאמוד את ההשפעות של הבצורת הזו על עולם החי, אם כי ייתכן בהחלט שאם היא תימשך (ולפי התחזיות, אירוע האל ניניו הנוכחי עלול להימשך עד אביב 2016), היא עלולה לגרור תמותה רחבה של בעלי חיים באזור, ועלולות להיות לכך השפעות ארוכות טווח קשות על אוכלוסיותיהם.

חרדון יער פפואני (Hypsilurus papuensis) צילם: אלכס סלבנקו
חרדון יער פפואני (Hypsilurus papuensis)
צילם: אלכס סלבנקו

מסענו היה ללא ספק שיעור מעניין בתלאות של עבודת שטח באקולוגיה. למרות כל התכנונים שלנו, אירוע אקלימי קיצוני שלא היה בשליטתנו טירפד חלק נכבד מהעבודה שלנו. עקב המספר המועט של הפרטים שאספנו, אנחנו לא מסוגלים להסיק מסקנות ממשיות לגבי השינויים שחלים בהרכב חברות הזוחלים והדו-חיים בגבהים השונים, למרות שנראה כי יש ירידה בעושר המינים גם של הזוחלים וגם של הדו-חיים ככל שעולים בגובה. עם זאת, יש לנו שני מיני צפרדעים שעשויים להיות חדשים למדע, אספנו כמה מינים שלא היו ידועים מהאזור הזה קודם לכן, והצלחנו להשיג דגימות רקמה (מהן ניתן להפיק DNA) מכמה מינים שלא נאספו מהם דגימות רקמה קודם לכן. כל אלו הן בהחלט הצלחות מדעיות. חשוב מכך, הצלחנו לבסס קשרים טובים עם המקומיים ולהשיג את תמיכתם לסקרים מדעיים נוספים באזור ולהכרזה על האתר כאזור מוגן. זהו הצעד הראשון והחשוב ביותר בשמירה על השטח הזה. מעבר לכך, קיבלנו שיעור חשוב ומעניין על ההשפעות המידיות של שינויי אקלים – במציאות של התחממות גלובלית, אירועי קיצון, כגון הבצורת הזו, צפויים להיות תדירים וחריפים יותר. גינאה החדשה היא מקום מרהיב ביופיו והמגוון הביולוגי העצום שלה עוצר נשימה. אין ספק שעלינו לעשות ככל שביכולתנו לשמור על יער הגשם הבתולי שלה ועל כל מגוון בעלי החיים שמאכלסים אותו, במיוחד עם האיום הממשי של שינוי האקלים.

נחש עצים חום (Boiga irregularis) צילם: אלכס סלבנקו
נחש עצים חום (Boiga irregularis)
צילם: אלכס סלבנקו
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s